יום ראשון בבוקר, השניים באוקטובר 2016 - תשלום מס '2 בלב כבד ובברכיים רועדות, לא יודע למה לצפות, עליתי במדרגות הבניין הישן שברח' פרוג. הקומה השלישית נראתה כמו נצח. דופק בדלת בהיסוס. ראגנה פותחת, מחויכת, מזמינה אותי להיכנס. מוזגת כוס מים לשנינו, מציעה לי כוס תה. הבן לא בבית היא אומרת כדרך אגב. אני מסרב לתה ועונה בהיסוס "לא נורא, בלאו הכי אני לא אוכל להישאר יותר משתי דקות, האוטו... חונה... מקום אסור... דו"ח חניה... באתי רק לאסוף את הכסף ואני זז". ראגנה עוטה פרצוף מאוכזב. רק תשב, תשתה מים ותלך. מוזגת לי מים, שוב הפרפיום הזה משכר את חושיי. ידה נוגעת מקרית בידי, יד גרומה, גידית, אצבעות זרי… Przeczytaj więcej

יום חמישי, האחד בספטמבר 2016 - תשלום מס '1 בניין ישן ברח' פרוג, חדר מדרגות רעוע, קומה שלישית, דירה קטנה ודלה אך מטופחת ומסודרת בקפידה. הבנים בחדרו של בנה, משחקים בפלייסטיישן, ראגנה נבוכה, מציעה לי לשבת בינתיים במטבח, מוזגת לי כוס מים קרים, מציעה תה. "לא תודה, זה בסדר. בטח ייקח עוד חמש דקות ואנחנו נצא". היא מחייכת באופן שמעולם לא ראיתי ומבקשת לומר משהו, נבוכה כולה. "מה קרה ראגנה? מה יש?" היא מתיישבת מולי ליד שולחן האוכל הצנוע, מסבירה לי בפרטי פרטים על קשייה הכלכליים ועל מצבה הכספי, ומתנצלת ומסבירה שהחודש תתקשה להחזיר לנו את התשלום הראשון. אני נבוך, לא יודע מה לענות. מביט בפיה הצר, בשפ… Przeczytaj więcej

השתלבות - פרק ב' גם עבור שירה המצב החדש לא היה קל. למעשה זה לא היה קל מאז התגרשה מרונן. הגירושין לא היו קלים ולוו במאבק משפטי מתיש ומרסק – גם כלכלית וגם נפשית. הם נאבקו על הכל: על מעט הרכוש המשותף שצברו יחד, על המכונית, על איגרות החוב שצברו, על זכויות הפנסיה, כמובן על המזונות, הם נאבקו גם על המשמורת על עילאי, מאבק שכמעט ריסק אותה טוטאלית. עתם המחשבה לאבד את בנה שלה ריסקה אותה. המאבק היה ממושך ויקר. הם נגררו משך שלוש שנים וחצי בין כותלי בתי המשפט, בין מסדרונות לשכות שירותי הרווחה, עורכי דין נכלוליים, תסקירי סעד, ביקורים של פקידות סעד, שקרים ולכלוכים. לה לא היה ספק בכלל שרונן מעביר אות… Przeczytaj więcej

השתלבות - פרק א' המעבר מבית הספר היסודי לחטיבת הביניים של התיכון היתה קשה עבור עילאי, מה גם שזה לווה במעבר דירה, כך שכל חבריו הישנים, המוכרים והטובים לא המשיכו איתו. הם בכלל המשיכו לחטיבת הביניים של הגימנסיה בשכונה הישנה, שכונת ילדותו, ואילו חטיבת הביניים של תיכון אורט המקומי שכנה בשכונה החדשה, חצי עיר רחוק משם. הם עברו דירה, כך סיפרה לו אימו, כי זה היה קרוב יותר למקום עבודתה החדש כסייעת בגן ילדים אבל גם כדי לחסוך קצת בהוצאות. השכונה בה נולד וגדל ושבה הלך לגן ולבית הספר היסודי היתה שכונה יקרה בצפון העיר, ואימו התקשתה לעמוד בהוצאות שכר הדירה היקרות. הוא הבין שזה גם קשור לאביו, שהפס… Przeczytaj więcej

אוגוסט 2016 - ההלוואה כעבור שבוע באה אלינו ראגנה לביקור, נרגשת ובוכייה, בידיה זר פרחים ואריזה גדולה מלאה במוצרי התה המשובחים שלה. היא לא ידעה את נפשה כיצד להודות לנו. העניין במשרד הפנים אכן נפתר, האשרה חודשה. אלא מה, צרה חדשה - בעל הבית מבקש לפנות אותה מחנותה, ובלי העסק הקטן שלה, איך תשרוד? השאירה אותנו נבוכים וחסרי אונים. בלילה, במיטה, אישתי מסתובבת לעברי ואומרת "מה דעתך אם נעזור לה בהלוואה קטנה?", "היא ביקשה ממך?" שאלתי, "נראה לך, שראגנה תבקש? יש לה יותר מדי כבוד עצמי מכדי לבקש עזרה". חשבתי על הכבוד העצמי של ראגנה ומיד הרגשתי איך זיקפתי מתרוממת לה שם למטה. כבוד עצמי. "לא, חשב… Przeczytaj więcej

יולי 2016 - ככה זה תמיד הולך בשנה האחרונה דברים תפסו כיוון חדש ומפתיע, דברים החלו להסתבך. ראגנה, שהאריכה את אשרת השהייה שלה בארץ בכל פעם בשלוש שנים, קיבלה איומים שהפעם, לראשונה מזה 25 שנים שלה בארץ, לא תוכל להאריך אותה שוב. הנחיות חדשות של שר הפנים החדש. כך היא עמדה מול איום ממשי ומיידי של גירוש מהארץ עד סוף השנה האזרחית. העובדה שהיא חייה פה בארץ כמחצית חייה, 25 שנים, לא ממש עזרה, וגם העובדה שבנה לא נחשב יהודי – גם זה כמובן לא עזר. שר פנים חדש של ש"ס. בנוסף, בעל הבית של חנות התה הקטנה שלה בדיזנגוף החל לעשות לה בעיות: הוא דרש להעלות משמעותית את שכר הדירה שהוא גובה באופן כזה שראגנה לא… Przeczytaj więcej

ספטמבר 2006 - משקפי שמש של אודרי הפבורן הדבר העיקרי שאני זוכר מהפעם הראשונה שראיתי אותה היה הקרירות הרבה ששידרה כלפי חוץ: אלוהים, היא אף פעם לא חייכה! וגם כשכבר חייכה מנימוס (והו, היא היתה מנומסת מאוד, ואדיבה, וקורקטית מאוד) - היה זה חיוך קטן, מאולץ כזה. מעט מתנשא. כמעט סרקסטי. היא היתה אנטיפתית, ולמרות שהיתה מנומסת ואדיבה, שידרה ריחוק רב. "הניחו לי לנפשי". ובאמת כולם הניחו. הדבר הבא ששמתי לב היה המראה המטופח שלה. היא היתה מבוגרת, מבוגרת משמעותית יותר ממרבית ההורים שם, ויחד עם זאת שמורה היטב: תמירה, דקיקה, רזה ממש, מבנה גוף חזק וכחוש, גבוהה ומטופחת. שיערה תמיד אסוף בקפידה הד… Przeczytaj więcej

גם קופאיות בסופר זקוקות לאהבה למי שמחפש פורקן זמין וטוב אבל מוכן גם קצת להתפשר: רונית, כבת חמישים, עובדת קופאית ראשית בסניף שופרסל ביד אליהו, גרושה עם בן מבוגר, זורמת בקלות. לא דורשת הרבה. זוג כרטיסים להופעה של אייל גולן והיא תזרום לכל דבר. חסרונות: פרצוף, מעט מבוגרת, קצת בטן. יתרונות: שדיים גדולים ורכים, ישבן גדול, זורמת עם הכל ועם כל אחד.… Przeczytaj więcej

("meet me in the wc in 5 mints")… Przeczytaj więcej

Women that can realy get their faces fucked good (and that can also enjoy it) is very hard to find. When you finally get one - grab it good with both hands, hold it firmly, shove your cock deep inside, and fuck it as strong as you can. until it tears. Gila… Przeczytaj więcej